#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. 1 בכמה דנים דיני מכות ומנין?	"ת&quot;ק אמר בשלושה - &quot;כי יהיה ריב בין אנשים.. ושפטום&quot; שנים, ואין ב&quot;ד שקול מוסיפים עליהם עוד אחד {והצדיקו והרשיעו לא נדרשו למנין אלא לרמז לעדים זוממים שלוקים במקום שלא עושים להם כאשר זמם}.<p dir=""rtl"">משום ר' ישמעאל אמרו בכ&quot;ג - אביי אמר הוקש למיתת ב&quot;ד, רשע ד&quot;בן הכות הרשע&quot; מרשע ד&quot;אשר הוא רשע למות&quot;, רבא אמר מלקות במקום מיתה עומדת {ואפ' הכי בעי אומדנא שלא ימות דכתיב &quot;ונקלה אחיך לעניך&quot; לאחר שלקה שיהיה אחיך קיים}.</p>"	סנהדרין י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: 1 'עיבור החודש בשלושה' מדוע מעברים (אומרים מעובר), הרי אם אין מקדשים ממילא היא מעוברת (4) [וכמאן סוברת משנתנו האם ב&quot;ד אומרים מקודש בקידוש החודש (3)]?	"אביי אמר: תני קידוש החודש, תניא נמי הכי.<p dir=""rtl"">הקשה רבא והא עיבור קתני, לכן אמר רבא: קידוש ביום עיבור בשלושה, אבל אחר עיבור ליכא קידוש וכדעת ר&quot;א בר' צדוק שאמר אם לא נראה בזמנו אין מקדשים אותו שכבר קידשוהו שמים.</p><p dir=""rtl"">רב נחמן אמר: קידוש אחר עיבור בשלשה, אבל ביום עיבור ליכא קידוש כדעת פלימו שאמר בזמנו אין מקדשים אותו שלא בזמנו מקדשים אותו.</p><p dir=""rtl"">רב אשי אמר: חישוב דעיבור, ואידי דקבעי למתני עיבור שנה אמר נמי עיבור חודש, ודוקא חישוב חודש בג', אבל לקדש את החודש אין מקדשים כלל כדעת ר' אליעזר (י&quot;ג ר&quot;א בר&quot;ש) דאמר בין בזמנו בין שלא בזמנו אין מקדשים אותו שנאמר &quot;וקדשתם את שנת החמישים שנה&quot; שנים אתה מקדש ולא חדשים.</p>"	סנהדרין י:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: 2 עיבור שנה בכמה וכיצד, וכנגד מי (לרשב&quot;ג)?	"ת&quot;ק אומר בשלושה, רשב&quot;ג אומר בשלושה מתחילים, אחד אומר לישב ושנים אומרים שלא לישב בטל היחיד, שנים אומרים לישב ואחד אומר שלא לישב מוסיפים עוד שנים ונושאים ונותנים בדבר, שלושה אמרו אינה צריכה בטלו השנים במיעוטם, שלושה אמרו צריכה ושנים אמרו אינה צריכה מוסיפים עוד שנים שאין המנין פחות מז'. אם גמרו בשלושה מעוברת (י&quot;מ לענין דיעבד, וי&quot;מ אם כבר בשלושה כולם אמרו צריכה אין צריכים להוסיף).<p dir=""rtl"">הני ג' ה' וז' פליגי ר&quot;ש בן פזי ור' יצחק בר נחמני, חד אמר כנגד ברכת כהנים, וחד אמר שומרי הסף, מרואי פני המלך ורואי פני המלך.</p>"	סנהדרין י:		
